רש"ש על סנהדרין מ״א ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין מ״א ע״א רש"ש על סנהדרין מ״ב ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: בְּרוּבָּה נָמֵי לָא יָדַע, וּבְשִׁיפּוּרָא יָדַע. בְּחַד שִׁיפּוּרָא אָמַר דְּטָעֵי, בִּתְרֵי שִׁיפּוּרֵי לָא אָמַר דְּטָעֵי.

2 רש"י פתח ↗

ר' עקיבא מקיש שלשה לשנים - במסכת מכות ד' ה: מה שנים אינן זוממין עד שיזימו שניהם אף שלשתן עד שיזומו שלשתן וזה אי אפשר להזימן ואע"ג דלר"ש קאמר לה להא מילתא התם דאילו ר' עקיבא מקשינהו להכי מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול כו' מיהו ר"ע אית ליה נמי דר"ש ומוסיף איהו:

3 תוספות פתח ↗

אחד אומר בשתי שעות - תימה אמאי קיימת אילו דייקינן בהני סהדי דהאי דאמר שתי שעות בתחלת ב' דהוה ליה קודם הנץ החמה ועדותן בטלה דהא תחלת ב' קודם הנץ החמה כדמוכח בפרק מי שהיה טמא פסחים דף צג: דמעלות השחר עד הנץ החמה ה' מילין והם שמינית היום דהיינו שעה ומחצה וי"ל דודאי כי דייקינן בהנץ לא טעו אינשי אבל הני לא דקדקו אלא בשעות ואין בני אדם בקיאים בשעות וסבורין שהשניה מתחלת אחר הנץ החמה:

1 גמרא בתרי שיפורא ל"א דטעי. עפ"ז העיר הגרי"פ על התוי"ט בד"ה א' אומר בג' שכתב דבתרי עבורי כו' ועל פיו הגיהו כן בתוי"ט בד"ח. ול"ד דזה אומר הש"ס לדחויי הסיעתא אבל אליבא דאמת דפסקינן כריו"ח נשאר הטעם דתרי עבורי ומשום דברובא ידע וכ"ה בתד"ה שזה בסופו. וכן בפסחים שם:

2 רש"י ד"ה ר"ע. וזה א"א להזימו. כצ"ל וכן בתוס':

3 תד"ה אחד אומר בב'. עמש"כ ע"ד בפסחים בס"ד:

« רש"ש על סנהדרין מ״א ע״א רש"ש על סנהדרין מ״ב ע״א »